יום אפל

 

ביום אפלולי שהשמש האפילה על קרניה העמומות ,נצפו אנשים שקטים ברחוב הם עמדו מתחת לקרנות הבתים

 

ושרו שירי נכאים ועצב  לשמיים שהמטירו דמעות כמים על פני הארץ

 

כמו מתוך סרט  של אחרים היא הופיעה בטבורו של כל העניין הזה

וירתה חיצים של אש לכל הכיוונים

אנשים אומרים שאש תמיד חורכת ,היא שורפת את מלתעות הארץ בקול פכפוך נוזלים גדול

היא חושבת דווקא שהחריכה הזו של האש תעלה מדורה גדולה לשמיים ותניס איתה את כל  פכפוכי המים שנותרו בכלל

ילדים קטנים משחקים תופסת בתוך מגרש גדול שמוצבת בו פלנטה גדולה עם כיתוב של "כאן  לא משחקים ילדים"  איפה שאסור לילדים לשחק ויש הרבה מכוניות גדולות בהרבה צבעים ומגוון אחיד של התנעת מנוע של פכפוך וצהלה של משפחה יוצאת לדרך

איפה שיש את כל זה  יש גם  אותה גוצה גבוהה ,היא נשענת על עמוד חשמל  חלול ושרה שירים של דם ויזע ודמעות לחללו של הרחוב החלול

אבל עדיין השירים אלמים כי הרוח נדה קלות ואין בה אוושה ,אפילו לא עמומה.

שדה ירוק

 

 

מאת

שרית

שמי שרית באתי מתוך סופה גדולה,אני מדדה בפסיעות קצובות וחרישיות לתוך עולם אחר. מתרחשים אצלי המון פכפוכים של מימי החיים. אצלי המיים בוחשים בקול שאון. תמצאו את הסיפורים הכי בלתי מוסברים שקרו בתולדות ימי ההסטוריה. סיפור חיי המטורף ייקרום פה עור וגידים לעינכם. כן אז לבנתיים היו שלום יקיריי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.