נעליים

 

לפעמים אני  מוכרחה להרגיש את בטן הדברים ועצם העניין ,האדמה פוערת למולי את מרקמה וחושפת למולי שורשים לבנבנים.

אני כורעת למולה דומם וחולצת את נעליי בשקט

תרה אחר  שושנה אדומה שמתחבאת בפינה עטויה במלמלה של פרחי בר ובמלל של רוח סרק

חופרת בידיים ממש אחר מקום שבתה של בטן האדמה אחר לב הדברים

הולכת ברחוב בשעה של בין ערביים תמימה ,נוגה משהו כמו נוודה חסרת בית מנסה למצוא לי דרך ושביל.

מחזיקה את הנעליים בשתי ידיים והולכת ככה בלי נעליים בלב רחוב גדול עטור באנשים עטויי כיסויי רגליים, נוגעת ככה חשופה באדמה

גשם אחד מתחיל פתאום לפול על הארץ בהתחלה הוא נע באיטיות גדולה אולי קצת חושש מעצם העזתו לחדור ככה אל יום קיץ

ואז הוא זולג פלגים פלגים לאורך הרחוב שלי..

אני נדה כמו עלה ברוח ועוד איזה רוח גדולה סואנת בלתי מתפשרת

 

שבירה עטויה טיפות של הגשם אני ממשיכה ללכת רגלי יחפות נוגעות לא נוגעות ברגבי האדמה הלחים

לא משנה אני אומרת עד כמה תבכה הארץ עד כמה נוגים יהיו  פני הארץ

תוך לב הדברים אל לב האדמה

אנשים נועצים ברגלי עניים עגולות הפליאה אוחזת בהם ומתלקחת כמו אש

 

אני משליכה את הנעליים שלי רחוק לתוך שדה נטוש אקראי ופוסעת ככה לתוך עולם אחר,למה אחר?

ככה אני מרגישה

מאת

שרית

שמי שרית באתי מתוך סופה גדולה,אני מדדה בפסיעות קצובות וחרישיות לתוך עולם אחר. מתרחשים אצלי המון פכפוכים של מימי החיים. אצלי המיים בוחשים בקול שאון. תמצאו את הסיפורים הכי בלתי מוסברים שקרו בתולדות ימי ההסטוריה. סיפור חיי המטורף ייקרום פה עור וגידים לעינכם. כן אז לבנתיים היו שלום יקיריי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.