פעם בטיבט

תותיםבטיבט לשמיים יש צבע של כחול עתיק,ברחובות מתהלכים ריחות לא מזוהים.

במבנים דמויי אוהלים את שותה תה טיבטי שיש בו מעט מאוד תה והרבה דבש וחמאה,ומנסה להגדיר ריחות עלומי שם,האלה שמתהלכים ברחובות.

את מסתכלת על פרה עטויה במחרוזות,אלה מקומית.

ונזכרת בפעם

פעם שהיית קטנה ואמא קנתה לך ברווזים ,יצאת אתם לאחו והם הלכו אחרייך בשורה ישרה זה אחר זה.

מאוחר יותר למדת בפסיכולוגיה את המושג "הטבעה" והוטבעה בך ההבנה של ההתרחשות הזו..

ולמה היא בכלל מזכירה לך את המאורע הזה?  אולי  כי כולם  מביטים בה עכשיו כמו שהיבטו בך ובברווזים אז , בתמה וחיוך  ?והרגשת כאילו את בוראת יש מאיין צופה ונצפית במחזה נדיר,לא אמיתי,כאילו את לקוחה מתוך סרט?

או אולי כאילו את טובעת את עצמך כעת בזיכרון מתוק ומעניין שילווה אותך לשארית חייך?

ויש לפעמים את הרגע הזה שהעבר וההווה מתמזגים , כמו ברק פתאומי שמבליח בשמיים שלווים מבליחה ההבנה והדרך .

ליד שיח של תותים קרוב לאימאלייה  את מוצאת כמה אבנים ,את חובקת אותם, שומרת. מסמנת אותם בתור מטרות.

קוראת להם לסדר קוראת להם בשמות המטרות שאת רוצה לברוא .

שומרת אותם.

אחר כך אתתותים אוכלת הרבה הרבה תותים,כמה מקומיים מסתכלים עלייך בפה פעור. את את סוגרת את פיך והמיץ שניגר משפתותייך מכתים לך את הבגדים.

עכשיו את חוזה בהרבה סוסים צוהלים שמנסים לצלוח ימים גדולים.

את מוכרחה לחזות בהם כי את בדרך להימליה

ונכון שזה לא ממש ברור איך ומתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.