עולם חבוי בתוך קופסת קרטון

מצאתי עולם בתוך קופסת קרטון

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

שרטטתי עם המכחול את מראה פני הארץ התחתונה בה אני גרה.

מראה של קופסאות קרטון מפויחות והרבה סיגריות וסמים מכל מיני סוגים נדירים.

איש אחד עם זקן ארוך ועניים שמצועפות מרוב עצב שכבר שקע בהם וקיבע את מקומו  הציץ בקופסת הקרטון שלי.

הוא שאל למה אני גרה שם?

אמרתי לו שמצאתי שם מכחול שאני יכולה לצבוע בו את הוויית העבר שלי,את מראה פני חיי ולבי.

זה לא סיפק אותו,הוא המשיך לשאול ולהקשות,ואפילו ניסה לקחת לי את הקרטון. אז צווחתי לשמיים ,צווחות של אימה כל כך גדולה שההוא הלך.

אני חושבת שמראה פני העצב שבעיניו גרם לי לצווח ככה באימה, לא יכולתי להכיל את העצב שזלג פלגים פלגים לכל אורך המציאות שלו.

ועיביתי את קופסת הקרטון מצאתי בה עבר עתיד וההווה ,שרטטתי שם הווית עולם שלמה, צבעים וריחות,כעסים של משפחה,וריחות של בית שלא אחוש עוד לעולם, זוג שמתנשק ואחר כך מבלי משים נמוג לתוך קצף הגלים.

אנשים  שצפים בתוך חיים של אחרים, בני אדם שנמוגים מפני אימת האהבה . אנשים אחרים שצוחקים סתם בערבו של היום.

עיצבתי שם עם המכחול שלי את חדוות החיים המסתעפת עד לשורשים הכי קטנים וזעירים עד לאהבות הכי קטנטת. דיברתי עם עצמי על האהבה שלי לקרני השמש הזעירות שמפציעות לאחר יום גשוםץ

אחרי זמן שנראה כמו נצח, משהו מצא אותי והציע לי לבוא איתו ליער ולבנות את קופסת הקרטון בתוך בית עץ גדול.

הסכמתי,זה היה שיפור. ישבתי בתוך בית העץ שלי ובניתי לי עולם . עכשיו העולם שהלך ונעשה לי מתחת לידיים היה אחר,שונה, ממשי יותר,מציאותי, הייתה בו אהבה ממומשת .

התאהבתי באינדיאני ששכן ביער קרוב למליון שנה

הוא אמר שעל פי האסטרולוגים מזומנים לו חיי נצח. הוא שאל אם גם לי?

אמרתי "הלוואי" לא יודעת.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.