נמוגה בגשם

אז  גשם פתאום הבינה יום אחד שהיא עשויה מגשם ומים ולכן קוראים לה גשם.

היא ישבה במיטה שלה שהייתה עטויה כמו תמיד  בהרבה פרחים זערוריים וזמרה לגשם שיר.

הרגע הזה  נפל עליה כמו ממד אחר ,כמו ישות שונה מארץ אחרת 

הרגע הזה זלג על ראשה פתאום כמו טיפת גשם ענקית דלוחה מלוחה .

אבל בד בבד הגיח אליה פתאום ברק של מחשבה אחרת.

ברק אימתני גדול וקצת מפחיד

היא פתאום קלטה בחוש ממש  שהיא לא יכולה כבר להתהלך בעולם הזה לסבול את מאורעותיו ,את טיפות הגשם האלה התזזיתיות הלא מנומקות המפתיעות

לא יכולה.

בני אדם לפעמים עשויים מפלדה חזקה ,שוברת ,מכת אימה מלאה אותה .

היא בכתה בהתחלה בקול ענות חלושה ואחר כך בקול צעקה גדולה .

היא יצאה לחורשה הסמוכה הגשם שינה את פניו והפך פתאום לשלג .

היא היביטה בו ,היא הייתה שלו , גם היא כמוהו הייתה עשוייה ממים נמוגה בפני העולם הלא נודע והחרבות שלו

השלג כיסה אותה.

יומיים אחר כך השלג נמס וגשם התגלתה שם.

עכשיו היא כבר לא הייתה עשויה מגשם.

אבל היא נסעה לעולם אחר

יש אומרים התאבדה

הדעות חלוקות 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.