להצטנף בתוך ענן שמימי

יש ימים שאנחנו שמים את ישותנו בתוך ישות קוסמית ועליונה, אני קדה לימים כאלה,
פוסעת אחריהם למחוזות לא צפויים ,לא מתוארים.. .
לפעמים אני מאמינה בכוכבים נוצצים שחושפים אלי את פניהם האמיתיות , אבל ברגעים של אמת הם אומרים לי "שרית אנחנו כוכבים נופלים בכלל" .הפנים שלי מתרכמות בכאב . ואני נסה שוב לתוך אפלת הלילה התיכונה . הרוח נושאת אותי אליה ואני יושבת על קצה ענן מזדמן. שם בשמיים אני חוזה בפלאי הטבע והעמק המפוצל שדות של פרחים משתקפים למולי, הירח מאיר על שדות של שיבולים שנדים ברוח האביב.
אפילו אז אני פועה בקול גדול  ושואלת למה ? למה לא נגלים לעיניי גם שדות הקוצים שמפוזרים לאורך העמק? לפעמים אני רוצה לראות את העולם במערומיו. אני הוא והירח מסתכלים זה בעיני זה. לילה טוב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.